פולחן נהרין

פולחן נהרין

קונפסט וכוריאוגרפיה: רובי אדלמן

בימוי: עפרה אידל

משתתפות: סופיה קרנץ, טל בנארי, גילי אינגלס
מוסיקה: יוהן סבסטיאן באך- קולאז׳
וידאו צילום ועריכה: עידן הרזון ועטר הרזון
תלבושות: תומר הלפרין

רובי אדלמן הינו אמן מחול ותיאטרון ומנהל אמנותי של מרכז מחול שלם בירושלים. אדלמן עוסק במהלך השנים בשאלת המחויבות החברתית שלו כאמן כלפי קונפליקטים בחברה הישראלית  ובזוית הראיה של הסצנה האמנותית על סוגיות סוציו-פוליטיות.

ביצירתו ״פולחן נהרין״, אשר עלתה בבכורה בפסטיבל בכורות מחול שלם 2014, מבקש אדלמן להשתמש בפלטפורמה האמנותית במטרה להציב טרנדים, מגמות ודעת קהל מול תפישות של מנהיגות ומשיחיות פוסט מודרנית.

מול היותו של אוהד נהרין מותג, אשר אין מהרהר או מערער עליו, מציב אדלמן את נהרין האייקון לצד תופעות של מנהיגות משיחית בת זמננו.

תוך כדי בדיקה מחודשת, רענון של תפישות קיימות והטלת ספק בנורמות חברתיות ובסמלים מוכרים משתמש אדלמן גם בדמותו של הרב מאיר כהנא ובסמליו, בהקשר של משיחיות. הסמל של היד עם האגרוף המשויך לכהנא חי, מבטא יהדות גאה ועל כן הצלחתו, על פי אדלמן. הסמבוליקה שלו מתכתבת עם הפן של היהודי החזק שהיה כה חסר בגולה. מבחינה זו, גם בהצלחה של נהרין יש אלמנט שמתכתב עם המיתוס הזה - סוף סוף אנחנו לא ״נעבכים״ גלותיים, יש לנו שפה תנועתית אותנטית, יש לנו גוף בריא חזק ונחשק. כל מה שהציונות חיפשה -  להחזיר את הגוף הפועל למרכז התמונה.

נראה שכיוון חקירה טעון זה מעורר תגובות רגשיות חזקות, כאשר הדעות על היצירה נעות מקצוניות אחת לשניה. דבר שרק ממחיש את חשיבות היצירה כמעוררת מחשבה ודיון.

אדלמן סבור שכאמן תפקידו לאתגר את התפישות הקיימות. "אני באסכולה של להטיל ספק בכל דבר. אתה הולך עם התרסה ילדותית שלך כי יש לך תחושת בטן חזקה". 

 מהביקורת:

"אם כי יש לי הסגות על  עבודותיו של אדלמן, בדבר אחד הוא הצליח, להשיג תשומת לב מרבית ...... האנלוגיה בין מעריציו הקיצוניים המסוכנים שמוכנים להקריב אותנו על מזבח הטירוף שלהם..... די מבחילה.....”

 (אורה ברפמן, Dancetalk)

"החשיבה האודיו־ויזואלית של רובי אדלמן ב"פולחן נהרין" נראתה כהתגלות תנועתית פסיכו־פיזית... ..גילי אינגלס, טל בנארי וסופיה קרנץ יוצאות מהמסך ומגישות לקהל אקסטזה – נשמה יתרה, חזון אלוהי – דרך יחידה לאמן המחפש תשובה, אך תמיד לא מסופק.

....אדלמן מציג על הבמה טקסט תנועתי עם מודעות ותחושה קבליות....אסתטיקה נועזת ללא פשרות" (זלאטע זרצקי, מקור ראשון)