שלום אני, Slice, כמעט מענטש

Slice מאת ובביצוע סופי קרנץ

משחקי זכרון של אישה בקצביה

Memory game in a butchery

העבודה עלתה בבכורה בפסטיבל מיפו עד אגריפס 2018 

מוסיקה : אסף ג׳ימס בר און

 

שלום אני בכורה

"שלום אני" הוא מופע מחול שכולו מחווה יצירתית של אינטרפרטציה מוזיקלית לשפה העברית.

המופע מאפשר לצופים לחוש כיצד נשמעת השפה מנקודת מבטם של עולים חדשים, הודות ליצירה מוזיקלית השראתית-מקורית שנכתבה במיוחד עבורו בידי המלחין תומר אברהם, המשלבת אלמנטים רוסיים ומזרחיים.

המופע מתחיל מתוך המילים הראשונות שעולה חדש לומד כשהוא מגיע ל"אולפן" בישראל: "שלום", ו"אני" להם נוסף קצב "קול פנימי" משתנה, שמטלטל את התודעה בין המוכר לחדש - בין המוזיקה הקלאסית של ברה"מ לבין המוזיקה המזרחית המקומית עם הלופים המודרניים.

הכוריאוגרפית ילידת רוסיה מיה פופובה, שלומדת עברית בימים אלו העבירה את מרחב הלמידה מהאולפן לגופה. כרקדנית היא חווה את למידת השפה ותהליך ההסתגלות על עצמה ועל חייה החדשים בישראל דרך המילים ותנועות הריקוד. היא לומדת על התשוקות והשדים הפנימיים, על ההווה שנמצא בחוץ ומחכה לה שתפעל בו. פופובה "משחקת" עם סגנונות הריקוד והמוזיקה, מהרוסית היא עוברת למזרחית וממחול קלאסי למודרני, בריקוד שהוא מעין קיבוץ גלויות עכשווי, ואולי ב2019 התנועה היא זאת שתוביל למיזוג כל הגלויות.

המופע מסתיים ב Center שפופובה מבקשת להגיע אליו, הממוקם בין הרוסית, המזרחית ושאר הלאומים איתם היא באה במגע בישראל. יצירתה של מיה מבטאת שילוב של סגנונות שונים שבסופו מבקש להגיע לאמצע, למרכז, וממנו שוב לצאת אל השונה והמגוון. למצוא דבר אמיתי בתוך המרכז שהכל יוצא מתוכו במקום שבו אנחנו נמצאים, שמבקש מאיתנו ללמוד ממנו על עצמינו. לדברי פופובה: "ה"אני" הוא לא רוסי, או מזרחי, הוא אנרגיה הוא נשמה."

כוריאוגרפיה: מיה פופובה 

דרמטורגיה: מג מיכאל

רקדנים: אנטון ירטסבה, מיה פופובה 

ניהול וארט: מיכל בר-אור 

מוזיקה: תומר אברהם 

 

כמעט מענטש יוצרת ומבצעת מיה יוגל

עבודת מחול לאישה, אינה בהכרח מושא להתבוננות אסתטית, אלא פעולה מתוך החיים ובתוכם, בתוכה מתקיים שיח אמנותי פמיניסטי,ביקורתי. העבודה מענגת אך מתקיים בה יופי ענוג המעורב בהרבה כאב. במסגרת זו עולה לא פעם השילוב בין יופי למחנק. האישה נעה, משייטת במרחב קיומי אחר, מקום בו נפרמת רקמת הסדר הציבורי. עולה קריאת תיגר על הסדר הקיים, קריאה לסדר חדש.

ליווי אמנותי: נאוה צוקרמן

פסקול: L'homme Approximatif- Tristan Tzara, Paint it Black- The Rolling Stones

הקראה: יאסי רימר עריכת פסקול: נדבר גרבר, מיה יוגל

תלבושת: מיה יוגל

צילום: Vojtěch Brtnick