חיתוך. דיבור / נטע וינר וסתיו מרין

זוכת​ ​הפרס​ ​מטעם​ ​פסטיבל​ ​ישראל,​ ​פסטיבל​ ​עכו​ ​2016.

בום​ ​טראח​ ​/​ ​יריתי​ ​כך​ ​/​ ​בום​ ​טראח​ ​/​ ​איזה​ ​מפח​ ​/​ ​קליע​ ​הגורל​ ​צווח​ ​/​ ​האח​ ​/​ ​​ ​יריתי​ ​בך​ ​כך​ ​צלילים​ ​נוגנו המון​ ​קלח​ ​/​ ​יתגדל​ ​ויתברך​ ​/​ ​בום​ ​טראח​ ​ירית​ ​בי​ ​כך​ ​/​ ​בום​ ​טראח​ ​הכל​ ​נסלח​ ​/​ ​קליע​ ​הגורל​ ​פילח​ ​/​ ​האח​ ​​ ​/ ירית​ ​בי​ ​​ ​בום​ ​טראח.

נטע​ ​וינר​ ​וסתיו​ ​מרין​ ​בקרב​ ​זוגי​ ​על​ ​פיצוח​ ​הקוד​ ​של​ ​שפות​ ​הגוף,​ ​הלשון​ ​והלב. דואט​ ​פיזי-ווקאלי​ ​על​ ​האלימות​ ​והרוך​ ​שבתוך​ ​ומחוץ​ ​לזוג​ ​במקום​ ​הזה​ ​בזמן​ ​הווה.

העבודה עוסקת בזוגיות וביחסי כוח, דרך בחינה נפרדת ומשולבת שלשפות-אם: שפה גברית, שפה נשית, שפת גוף ושפת לשון. אמנית תנועה ואמן מילים נפגשים להתגוששות אמנותית, בניסיון לחקור ולדבר על תקשורת,​ ​כוח,​ ​שליטה,​ ​ברית​ ​ושותפות.

הדיאלוגים והשירים בעבודה נכתבים מתוך ואל שטף התודעה הקולקטיבי של דימויים חזותיים, מוזיקת פופ, אקטואליה,​ ​סרטי​ ​אקשן,​ ​פרקי​ ​אבות​ ​ופורנוגרפיה.

חיתוך. דיבור מזמנת התנגשות יזומה בין שפות, בזירה שהיא אינטימית וציבורית באותו הזמן. החפץ המוביל​ ​את​ ​היצירה​ ​הוא​ ​סכין,​ ​אשר​ ​דקירותיו​ ​נחקרות​ ​כאמצעי​ ​תקשורת​ ​מידי​ ​השקול​ ​לשימוש​ ​במילה.

על במת זירה ריבועית נערכים קרבות שהם לעתים תרגול משותף, לעתים אקט אינטימי ולעתים קרב לחיים ולמוות. המרחב הבימתי המינימליסטי מאפשר לעבודת המילה והגוף לברוא את הסצנות השונות, לפרק אותן ולהוליד חדשות. באמצעותו חווה הקהל את סבבי הקרבות מטווח אפס כעד, מבקר ושותף בעל כורחו.

גוף המבצעים משמש ערוץ תוכן עצמאי בו נרשמת הדרמה הפנימית הנבנית מתמונה לתמונה. גם מכלול המוזיקה והסאונד של העבודה נובע ישירות מן הגוף כאשר הוא נארג בזמן אמת בתיפוף גוף, שירה, ביטבוקס​ ​ונגינה​ ​חיה​ ​בהרמוניום.

יוצרים​ ​ומבצעים:​ ​נטע​ ​וינר​ ​וסתיו​ ​מרין

דרמטורגיה​ ​וליווי​ ​אמנותי:​ ​רז​ ​וינר

הפקה:​ ​שיר​ ​ברבי

עיצוב​ ​תלבושות:​ ​ענת​ ​מרטקוביץ'

עיצוב​ ​תאורה:​ ​יואב​ ​בראל

"אפשר​ ​בהחלט​ ​להבין​ ​על​ ​מה​ ​ולמה​ ​התלהבו​ ​הצופים​ ​והשופטים.​ ​מדובר​ ​בהצגה​ ​שכל​ ​כולה​ ​שילוב​ ​מופלא​ ​בין תנועה​ ​ודיבור" (צבי​ ​גורן,​ ​הבמה)

(המופע סגור לקהל)

צילום: askaf avraham